למה זה חשוב?
עבור יותר ויותר בתי-ספר, שיפור נוסף ומשמעותי יתרחש רק אם יתחילו להתמקד לא רק באיכות הלמידה וההוראה בכיתות, אלא גם בהקשר החברתי שבו חיים הילדים. במילים אחרות, שיפור הקהילות משמעו שיפור בתי-הספר ולהפך.
מחקר עדכני שבוצע על ידי מכון דמוס (Demos) עבור המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) הדגיש כי התפתחות הדדית זו תתרחש רק כאשר הציבור עצמו יטה שכם (Craig and O'Leary, 2006).
סדרת הסמינרים "טוב יותר יחד" של המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית בנושא יצירת שיחות קהילתיות, חקרה את כוחה של השיחה כדרך הטובה ביותר לבניית אישית, אמון ומערכות יחסים באיכות גבוהה.
אחד מבתי-הספר שחלקו עמנו את סיפוריהם בסמינרים ובדיון המקוון שבעקבותיו היה בית-הספר בּוֹגנוֹר רִיגֶ'ס (Bognor Regis School) במערב סַאסֶקס. שותפות קהילתית בבית-ספר זה הייתה חלק חיוני במאמצים המוצלחים לחילוץ הקהילה בת 1,600 התלמידים של המכללה הקהילתית בוגנור ריג'ס (Bognor Regis Community College) מתהליך הפיקוח בו הייתה נתונה בשל הישגיה הנמוכים.
תוכלו לקרוא עוד על בית הספר בגיליון מרץ 2006 של כתב העת Ldr.
צוות המנהיגות של בית-הספר החל לקיים שיחות עם הרשות המקומית, רשות הבריאות והמועצה לאיכות ומיומנויות על העדיפויות שלהם בנוגע לפיתוח אזורי. כמו כן החל דיאלוג עם הורים, ארגוני תושבים וקבוצות תמיכה עסקית כדי לשמוע מה הם חושבים שהקהילה צריכה.
כתוצאה מכך, המכללה יכלה לזהות ולמשוך השקעות עבור מרכז מיומנויות חדש, שיטפל במחסור הכרוני בהזדמנויות עבור אנשים המשתלבים בענפי הבנייה והסיעוד. הגם שהוא עדיין בחיתוליו, המרכז כבר רושם שיעור גבוה יותר של מסיימי קורסים וחזרה מעל גיל 16.
"דבר אחד שלמדנו הוא שאין טעם לחכות שאנשים יבואו אליך או ליצור רשימה של מה שבית-הספר חושב שאנשים צריכים. אתה חייב לצאת לקהילה ולהקשיב באמת למה שאנשים אומרים לך – זה הופך את הכל לאמיתי יותר ונותן לך תמונה בהירה יותר לגבי לאן להמשיך מכאן".
(ג'ון מוריסון, מנהל)
"בתי-ספר צריכים להיות מעורבים בשיחות קהילתיות כבר עכשיו. אסור להם לחכות ולחשוב שאסטרטגיה חדשה שתוביל למקומות חדשים ממתינה מעבר לפינה. התחילו בעירוב הקהילה במשהו כיפי – משהו שבו הם יכולים פשוט לפגוש זה את זה וליהנות זה מחברתו של זה. אז המשיכו לקיום שיחות פתוחות שבהן השאלות נוגעות לגילוי מה שמחבר ולא מה שמפריד: 'מה נהדר בלחיות כאן? מהן שלוש המשאלות שלך עבור הקהילה הזו?' אז תוכלו להמשיך לשאלה 'אז מה אנחנו יכולים לעשות יחד?'"
(ג'ורג' אוֹטֶרוֹ [George Otero] – טוב יותר יחד, נובמבר 2005)
מה אנו יודעים?
שיחות קהילתיות ודיאלוג
סדרת הסמינרים "טוב יותר יחד: כוחה של השיחה הקהילתית", בהנחיית ג'ורג' אוטרו מהמרכז ללימוד יחסים
(www.relationalearning.com) וג'ון ווסט-בורנהאם (John West-Burnham) הגבירה את הבנתנו באשר לחשיבות הדיאלוג ככלי לבניית קהילה.
כולנו מעורבים בשלושה סוגי שיחות.
· שיח הדרכתי
אנו יודעים משהו ואנו רוצים שאחרים יידעו זאת גם הם.
לרוב, ההתמקדות היא בהשגת היענות.
מאפייני השיחה ברורים והתוצאה ידועה מראש.
· שיח למידה
המיקוד קבוע אך התוצאות אינן ידועות עדיין.
במהלך השיחה נחקרות תוצאות שונות ולרוב מגיעים להסכמה.
· שיח קהילתי
סוג זה של שיח הוא אמצעי המאפשר לכולם להתבטא ולחלוק השקפות שונות.
בשיחה כזו, שמירה על מעורבותם של אנשים חשובה יותר מאשר הגעה לתוצאה מהירה.
לרוב המיקוד מוסכם על ידי הקבוצה והתוצאה אינה מוכתבת מראש.
שיחות מסוג זה מתקיימות ללא סדר יום מוכתב, ללא פעולה שמתחייבת מעצם ההתכנסות – הבנה עמוקה יותר של תקוותיו ופחדיו של האחר וההבנה כי סדר היום נקבע על ידי הקבוצה עשויים להספיק בשלבים המוקדמים.
אפשר לאפיין שיחה קהילתית באמצעות כמה מהשאלות הבאות:
· מה נהדר בלחיות ולעבוד כאן?
· כמה מאיתנו מאמינים או רוצים ב...
· מה אנחנו חושבים על ...
· מה אנו חשים בנוגע ל...
· האם השיחה הזו מובילה לאן שהוא? להיכן תוכל להוביל?
· מה שלא מפסיק להטריד אותי הוא... מה אחרים חושבים על זה?
תכליתה של שיחה קהילתית היא לגרום לאנשים להמשיך לחשוב ולדבר. השאלות הבאות יכולות לסייע בכך:
· האם תוכל לספר לנו יותר כדי לעזור לנו להבין מה מדאיג אותך?
· איך מה שאתה אומר דומה למה שאמר "X" קודם לכן?
· כיצד אתה יודע זאת? מה ראית או שמעת?
· האם אנו רואים קשר בין הדברים שאנשים אמרו בעשר הדקות האחרונות?
בתנאים הנכונים, שיחה תכליתית יכולה להשיג את הדברים הבאים:
· ליצור ידע חדש
· להגביר הבנה משותפת
· לחדש תקווה
· לעורר פעולה קולקטיבית
עצרו למחשבה
1. חשבו על סוגי השיחות שהיו לכם לאחרונה:
· בכיתה
· בחדר המורים
· בפגישות
· בבית
· בקהילה
2. איזו הייתה הדרכתית, איזו של למידה ואיזו קהילתית?
המעבר לשיחה קהילתית דורש זמן ותרגול.
בקשו משוב.
· מתי פתחתי את השיחה?
· מתי סגרתי אותה?
· חשתי חרדה כאשר "X" הזכיר את עניין "Y". מדוע נמנעתי מלחלוק זאת?
· האם הקשבתי היטב?
· כיצד הראיתי שאני פתוח ומתעניין במה שאמרו אחרים?
מי עושה מה?
קֵיי לִינדלִי (Kay Lindley) מנהלת
בית-הספר היסודי ויקטוריה, קית'לי (Victoria Primary School, Keighley)
קיי רצתה להעביר יום שלם בכינוס כל מי שמשפיע על חייהם של ילדים הלומדים בבית-הספר היסודי ויקטוריה. היא הזמינה את צוות בית-הספר, את ההורים מהסביבה, את אנשי הדת המקומיים, המשטרה, רשויות הבריאות, שירותי הרווחה, קבוצות התנדבותיות וקהילתיות והרשות המקומית. ביום קיץ ביולי 2005 התכנסו יותר משמונים איש באולם בית-הספר והחלו לעבוד ביחד.
שלב 1: מי אנחנו?
"להכיר אותך" – מה אומר השם?
שלב 2: הסתכלות כלפי פים
קבוצות בעלות תפקידים ותחומי אחריות דומים ישבו יחד ושאלו:
מה אנו עושים עבור הילדים?
מה אנחנו חושבים שהקבוצות האחרות צריכות לשמוע יותר מכול?
שלב 3: הסתכלות כלפי חוץ
זוגות מכל קבוצה ביקרו בקבוצות אחרות כדי ללמוד יותר על עבודתם של האחרים, ושאלו:
במה אתם מתמקדים?
כיצד אתם עובדים?
עם אילו ילדים אתם עובדים במיוחד?
שלב 4: חושבים ביחד
קבוצות של בעלי תפקידים דומים שבו והתכנסו כדי לחלוק את מה שלמדו זה מזה. לאחר מכן שאלו את עצמם:
לאור מה ששמענו, מה עוד נוכל לעשות עבור הילדים, ומי יוכל לסייע לנו?
קבוצות של בעלי תפקידים דומים ניגשו לשולחנות אחרים לבקש מאנשים ספציפיים להצטרף אליהם ולשאול:
כיצד נוכל לעבוד יחד כדי להשיג X?
שלב 5: נוקטים פעולה
תרגיל תעדוף (ראו עמוד 36)
בשלב זה עבדה כל הקבוצה על תרגיל תעדוף.
הקבוצה יצרה מפת קיר ענקית שהראתה כמה קלות תהיינה הפעולות ומה תהיה השפעתן אם העבודה תצליח.
תרגיל תעדוף
"היה מדהים לראות את כולם מתאספים כך בחדר אחד, והתהליך באמת עבד טוב מאוד. אנשים היו בטוחים במי הם ובמה שהיה להם להציע והרגישו שזה בסדר לבקש עזרה ועצות מקבוצות אחרות. הייתה תחושה אופטימית בסוף האירוע ורצון כן ואמיתי לגרום לזה לעבוד."
קיי לינדלי, מנהלת בית-הספר היסודי ויקטוריה
מי עושה מה?
בית-ספר ג'ורג' גרינ'ס (George Green's School) לונדון
"הכתובת על הקיר – הצעקה שלכם"
בשנת 2004 עבד בית-הספר ג'ורג' גרינ'ס עם המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) ומכון רִיזוֹלב (Rezolv) כדי לערב 362 בעלי עניין בתהליך מעורבות קהילתית, שיספק הבנה רבה יותר של ההצלחה הנוכחית כדי לסייע בעיצוב הפרקטיקה פורצת הדרך הטובה ביותר.
הם נטלו חלק בביקורת משתפת וקהילתית כדי ליצור בסיס מושכל שעל פיו יוכלו לקבל החלטות כיצד להגדיל ולהגביר את מידת היעילות של ההתמקדות הקהילתית שלהם. בית-ספר ג'ורג' גרינ'ס ביטא את האתוס המכליל שלו בכך שכינה את האירוע "הכתובת על הקיר – הצעקה שלכם".
שלב 1
כולם הוזמנו להשתתף.
הגרלה נושאת פרסים שימשה תמריץ.
שלושה קירות כוסו בבריסטול.
על כל קיר הוצבה שאלה:
· למה זקוק כל ילד?
· מה כבר יש בקהילה שלנו עבור ילדים?
· למה ילדים זקוקים בכל שלב התפתחותי?
שלב 2
למשתתפים חולקו פתקים דביקים בצבעים שונים כדי להבחין בין קבוצות שונות.
קבוצות עבדו יחד ובזוגות כדי להציע תגובות.
האווירה הייתה שוקקת חיים ולא רשמית.
שלב 3
התוצאות נותחו והוזנו חזרה למשתתפים. זוהו פערים ואזורי התמקדות משותפים.
מדוע זה עבד?
· התרגיל חשף אזורים מעוררי דאגה ופערים מנקודת מבט מעשית של בעלי העניין.
· מעורבותם של המשתתפים סיפקה תמונת מצב של הצרכים והתפיסות במועד קיום התרגיל.
· טבעה הלא רשמי של הפעילות אפשר לכולם להשתתף.
· קירות שונים נגעו באנשים בדרכים שונות. לדוגמה, הורים ותלמידים העדיפו את שני הקירות הראשונים ואת שאלותיהם והעדיפו להתמקד בהם.
הכתובת על הקיר סיפקה לבית-הספר ג'ורג' גרינ'ס כמה תובנות חשובות שיאפשרו עוד מינוף של יתרונותיו עבור התלמידים. כעת מפותח תהליך שיאפשר:
· בניית יכולת מנהיגות בתוך בית-הספר כקהילה
· ביסוס השתתפות רחבה יותר בקרב הקהילה המקומית
· הבטחת מחויבות משותפת מצד כל בתי הספר המזינים, בעלי מקצוע אחרים ומנהיגים קהילתיים, לזכאות בחינוך
· יצירת תרבות של שיתוף פעולה, המאפשרת לסוכנויות לספק שירותים המתואמים היטב זה עם זה לילדים בסיכון
כדי ללמוד יותר על תוצאותיו של תרגיל זה היכנסו לחקר המקרה של בית-ספר ג'ורג' גרינ'ס באתר, בכתובת:
www.ncsl.org.uk/communityleadershipnetwork
כיצד אוכל ללמוד עוד בנושא?
פעילות: תגובה מעגלית: כלי לתמיכה בשיחה קהילתית
פעילות זו מדגישה את חשיבותם של:
· הקשבה לאחרים
· הכרה בתרומתם
· חיבור רעיונות ותרומה
אפשר להשתמש בפעילות זו במגוון רחב של הקשרים, בכלל זה פגישות צוות, ישיבות מועצת מנהלים ואסיפות הורים, או עם עמיתים משירותים אחרים ותלמידים.

פעילות זו הייתה אחת הפופולריות ביותר בסדרת הסמינרים "טוב יותר יחד". היא הובילה לתגובה הבאה:
"עכשיו אני מבין שאני אף פעם לא באמת מקשיב למה שאנשים אומרים – אני כל-כך עסוק בלחשוב מה אני הולך להגיד בכל פעם שתהיה הפסקה בדיון. התרגיל הזה אִפשר לי להקשיב באמת, ולנסות להבין מה האדם אומר כדי שאוכל לסכם זאת. בנוסף, זה גרם לי לחשוב יותר על מה שאני הולך להגיד – איך אוכל לומר זאת בדרך שתהיה קלה יותר לסיכום עבור האדם הבא בתור. הייתי מודע הרבה יותר לחיבור שקיים בחשיבה שלנו – זה באמת העלה את הדיון לרמה עשירה יותר".
(מקור: פרסקיל (Preskill) ואח', 2000)
פותחי דיון: שמונה עקרונות למעורבות קהילתית מוצלחת
כלי התגובה המעגלית יכול לשמש בכל סוג של דיון. שמונת העקרונות שלהלן למעורבות קהילתית מוצלחת יכולים להיות מעוררי דיון יעילים לפתיחת דיון בנוגע למנהיגות בתי-ספר בקהילות. כרטיסיות הדיון אלה מתבססות על עבודה שנעשתה בשיתוף המכון הארצי למנהיגות בית-ספרית (NCSL) ומכון ריזולב (Rezolov).
צלמו עמוד זה ואת העמוד הבא
כיצד להשתמש בכרטיסיות אלה
גזרו את הכרטיסיות וחלקו אותן לחברי קבוצתכם. בקשו מכל אחד לדבר על העיקרון המופיע בכרטיסו, וכיצד הדבר מתקשר לפרקטיקה קיימת. באותו אופן תוכלו לבחור בכרטיסייה אחת כגירוי התחלתי עבור כולם. תוכלו גם ליצור כרטיסיות משלכם.
התמקדות בתהליך: בתי-ספר שמערבים את קהילותיהם באופן המוצלח ביותר מתמקדים בתהליך של מעורבות קהילתית, שבמקרים רבים מפיקים פתרונות בעלות נמוכה או בלא עלות כלל עבור מי שזקוקים להם ביותר.
ש: באלו תהליכים אתם משתמשים כדי להתחבר עם קהילתכם או קהילותיכם?
ש: כיצד אתם מבטיחים שאתם מתמקדים בנושאים החשובים לקהילתכם או לקהילותיכם? |
ייצוג רחב: השתתפות קהילתית רחבה היא חיונית. מאבקי כוח עלולים לגבור על טובתם של הילדים אם המנהיגות נותרת בידי מוסדות הנבחרים על ידי מיעוט של הקהילה.
ש: כיצד אתם מערבים את רוב המשפחות בפיתוח הממד הקהילתי של בית הספר?
ש: איזה מידע אתם נותנים להורים ולקהילה הרחבה יותר כדי לסייע להם להבין את צורכי האזור? |
מידע מדויק: מידע מדויק מאפשר לבתי-ספר להניע קדימה את ההתחדשות הקהילתית. מגמות ודפוסים הלקוחים ממגוון מקורות – שירותי בריאות ורווחה, משטרה, עסקים מקומיים – מביאים לגילוי הזדמנויות להעלאת רמת ההישגים.
ש: איזה מידע נוסף מצוי בידיכם על אודות האזור שלכם וקהילתכם?
ש: כיצד אתם משתמשים במידע זה כדי למקד פעילות והשקעה ולהעלות את רמת ההישגים? |
מנהיגות עצמאית: ללא תלות בהקשר, נראה כי לדגמים של פרקטיקה מצוינת יש דבר אחד במשותף: 'אביר' נלהב שכל מעייניו נתונים בהשגת הטוב ביותר עבור הילדים. אלו הם יזמים חברתיים המפתחים מנהיגות בקהילה.
ש: מי הם אותם 'אבירים' נלהבים בבית-הספר שלכם, בארגון שלכם או בקהילתכם?
ש: כיצד מפתחים יזמים חברתיים אלו מנהיגות בקהילתכם? |
צלמו עמוד זה
ראו עמוד קודם
השקעה באנשים: נדרשת השקעה כדי ליצור אנשים בעלי בינה מקצועית המאפשרת להם להקשיב, להבין ולהגיב לצרכים מקומיים. אנשים קשובים ומשתפי פעולה מובילים את בתי-הספר הקהילתיים שלהם השפעה מכרעת, והם פתוחים לשותפות מנהיגותית באיכות גבוהה עם אנשים אחרים.
ש: כיצד אתם מערבים, מקשיבים ומבינים את הילדים, ההורים, אנשי המקצוע ושותפים אחרים בקהילתכם?
ש: כיצד ארגונכם הוא מודל לשיתוף פעולה? |
שותפים: ישנם שפע של משאבים זמינים לעזור לילדים, בתנאי שכולם מוכנים להעדיף את הילדים והקהילה על פני שאיפות אישיות ומקצועיות.
ש: כיצד אתם חולקים משאבים (כלכליים, כוח-אדם, חללים) עם המגזר ההתנדבותי, הקהילה ורשויות אחרות או ארגונים פרטיים, כדי לספק שירותים משופרים לילדים ולמשפחות?
ש: כיצד אתם מפעילים מנהיגות של שיתוף פעולה כאשר אתם עובדים בשותפות? |
תביעת אחריותיות: ילדים ומשפחות זקוקים לנגישות מיידית לסיוע בעת הצורך. אחריותיות ברורה יוצרת בתי-ספר קהילתיים דינמיים, מהירי תגובה ויצרניים. הם מודדים השפעה, מעמידים ילדים ומשפחות לפני הכול וגורמים לדברים להתרחש מהר.
ש: עד כמה אתם חבים דין וחשבון לילדים ולמשפחות שאתם משרתים?
ש: כיצד אתם מודדים השפעה ומקבלים משוב באשר לאיכות השירותים שלכם? |
התמקדות בילדים ובצעירים: במודלים מוצלחים, לכולם ברורות העדיפויות שאותן מסווגים תושבי הסביבה כחשובות. כולם פתוחים להגיב גם למסרים שהם הכי פחות מעוניינים לשמוע בנוגע לשירותים הקיימים.
ש: כיצד אתם מחפשים ומגיבים לדעות באשר לשירותים הקיימים?
ש: כיצד אתם מבטיחים התמקדות במציאויות הקשות הניצבות מול ילדים וצעירים? |
להמשיך הלאה:
קישורים ברשת:
קרייג, ג. ואו'לירי, ד., 2006, המורה הנעלם: כיצד בתי-ספר יכולים לשחרר את כוחה של הקהילה (Craig, J & O’Leary, D, 2006, The Invisible Teacher: How schools can unlock the power of community). בכתובת:
www.demos.co.uk/projects/currentprojects/communityleadership
כלים נוספים שבהם נעשה שימוש ברשת המנהיגות הקהילתית אפשר למצוא בכתובת:
www.ncsl.org.uk/communityleadershipnetwork